יום ראשון, 10 במאי 2015

עתיד

זה היה יום הולדתו ה-70 של ירון. המשרת האישי שלו, מוחמד, עזר לו לקום מהמיטה אל כיסא הגלגלים. ירון פתח את הטלוויזיה והאזין לנאום של ג׳ון האריס, הנציג האמריקאי.

We must remember that we are living in a post individual, post tribal, age. Because of this, people must change their very nature, people must evolve.

"אז מה? אתה חושב שהם יעשו לכם היאהוד מה שעשו לנו?", מוחמד שאל בחיוך. ירון פחד ממוחמד, היו לו חששות שהתהליך לא באמת עבד עליו עד הסוף, "תלביש אותי, אני צריך להגיע לפגישה".

כעבור שעה, חמשתם היו בעזריאלי, בקומה מינוס ארבע. "מה קורה?", ירון שאל אותם. "כרגיל, אתה יודע", ענה לו איתן בקולו השקט. "ברוך השם", ענה לעומתו ברק, בחיוך רחב. שירה ואורי לא אמרו דבר. "נו? תגידו משהו?" אמר איתן. "אין מה להגיד, הכל חרא", אמר אורי, וסובב לעברו בהפגנתיות את החלק בפניו שבו היתה פעם עינו הימנית. "אתה תמיד חייב להיות כזה?", סיננה לעברו שירה בכעס. "כן. את מעדיפה שאני אהיה כמו ברק פה?".

"כמוני איך?", שאל ברק. "אדיש לסבל של אחרים, עשיר מלוכלך ושמח". "אבל זהו הדבר, אתה עשיר בדיוק כמוני. אתה סתם לא מרוצה". "אתה יודע למה אני לא מרוצה, ברק. אני לא מרוצה מאותה סיבה שירון, שירה, ואיתן, לא יכולים להצטרף לויכוח הזה". "כן הם כן, הם רק צריכים לשלם מספיק בשביל...". "נכון, הם רק צריכים להתקדם מספיק בחברה שדורשת קונפורמיות, בשביל שיהיה להם כסף לקנות את הזכות להביע דעה נגד אותה קונפורמיות". "רצון הרוב וכללי השוק הכריעו, אין לאנשים זכות טבעית להביע דעה", סיים ברק בחיוך.

"אתה יודע, לא הכל רע", אמר איתן, "תחשוב על זה שלפני עשרים שנה כולם כל הזמן חיו בפחד מהעתיד. אתה זוכר איך תמיד היית שואל אותנו אם אנחנו מתכננים לרדת מהארץ?". "ברור שאני זוכר, אבל עכשיו פשוט אין עתיד". " זה לא נכון, דווקא עכשיו...", איתן רצה להמשיך אך שירה קטעה אותו, "אורי, תחשוב על זה ככה, זוכר את איך שתמיד קיטרת על זה שאתה רואה את הצדדים הדפוקים באנושות? שאף אחר לא רואה? אז עכשיו סוף סוף כולם רואים, והחברה משתנה כדי לפצות על זה. אז נכון, זה דורש להגביל אנשים, אבל זה מה שתמיד נדרש כדי לשמר חברה, לא?".

"אנחנו לא יכולים לדבר על פוליטיקה במרחב ציבורי", השתיק אותם ירון. "אל תגזים", ענה אורי, "כולם פה ממילא או מסטולים מ'בלובלו' או יפחדו מדי להלשין עלינו מחשש שיעצרו גם אותם". על אף זאת, כבר היה מאוחר מדי, מלבד אורי וברק, כולם פחדו להמשיך את השיחה. במקום זה הם החליטו להתיישב בסטארבאקס לשתות קפה ולשחק מנצ׳קין. אף אחד מהם לא באמת אהב מנצ׳קין, אבל זה היה אחלה דרך להעביר את הזמן, והסוואה מעולה למה שהם באמת עשו.

כמו לא מעט זקנים, הם אהבו להסתכל על הצעירים, אותה אהבה מהולה בקינאה של צופה הפורנו לגבר עם הקוביות במסך המרצד. הם ראו זוגות מטיילים יד ביד בין החנויות, מתלבטים מה לקנות במעט הכסף שהצליחו לחסוך. הם ראו איש עסקים צעיר הולך בצעדים מהירים, אישוניו מביטים אל דבר מה הנראה רק לו דרך עדשת-מגע הולוגרפית, ומצחו מתקמט בשליחת הוראות ממוחשבות.

אלף בבגדים ניאו-טולקינאים הלך בצעדים מחושבים בקפידה לחנות אקססוריז, עיניהם עקבו אחריו בשילוב של פליאה וגועל. "מסכן", לחשה שירה. "כן, הוא חושב שהוא משהו שהוא לא", אמר ברק מבעד לחיוכו התמידי. "ככה זה, אם אתה מתרומם, אתה חייב להיוולד בתקופה הנכונה. הוא פיספס ב-30 שנה", הוסיף אורי. זקנים תמיד אהבו כשמצאו צעיר במצב רע יותר מהם. "תכלס, היה כיף בימים ההם", אמר ירון, "זוכרים את רוקי?". "לא שוב", נאנחה שירה. לרגע אחד, אורי, ירון, ואיתן, חייכו בשובבות. "אני זוכר את כל הבחורות שרצו אותי רק כי עשיתי אדי בקאסט", אמר ירון שרעד מרוב הזכרונות. "אולי זה דווקא טוב שהפסיקו עם כל הדברים האלו, זה עשה כאבי לב ללא מעט אנשים", אמר אורי לאחר שמחק את החיוך מפניו. "החילונים היו צריכים קצת ערכים", הוסיף ברק.

"טוב, אז נראה לי שאני אלך עכשיו", ירון החל להניע את כיסא הגלגלים. "עצור רגע. חיכינו עם זה לסוף המפגש, אבל רצינו לאחל לך מזל טוב ולהביא לך מתנה", אמר איתן והגיש לו מעטפה. ירון חייך והאדים, הוא לא ציפה שהם יזכרו, היו כל כך מעט אנשים שטרחו לזכור אותך כשאתה בן 70. הוא פתח את המעטפה אשר עליה נכתב, "בדוק את חשבון ה-ARGON שלך היום בערב". "אתם לא הולכים לגלות לי מה זה?", "תגלה הערב. כולנו אספנו כסף ביחד בשביל לקנות לך את זה", אמר לו איתן. הם כולם חייכו עכשיו, אפילו שירה.

מאוחר יותר בערב, ירון ישב מול המסך בביתו. "התחבר ל-ARGON, סיסמא 1975.4711, הצג נוטיפיקציות", הוא אמר בסמכותיות.כעבור רגע הסמכותיות התחלפה בחיוך גדול. ירון מיהר לשים על ראשו את קסדת הממשק הנוירוני, בשביל חוויה כזו, זה היה שווה את הבחילה שאחר כך. מערכות החישה במוחו התרגלו לקלט הממוחשב, והחלק המודע יותר של מוחו חשב על כמה התמזל מזלו שיש לו כאלו חברים. המסך המשיך להציג את אותה הודעה שהציג קודם:

You have 2 new items:
- PlayStation 5 Emulator
- Star Control 4 ROM.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה