הוא המתין בתור, יחד עם שאר עלובי החיים, ותהה למה זה הגיע לו. הרי כשהוא רק עלה לארץ כילד, הבטיחו לו שהוא מגיע למקום טוב יותר. הורים שלו אמרו שאם הוא ילך בדרך הנכונה, בלי לפחד, בלי להיות עצלן, ובלי לתת לעצמו להיקלע להסחות דעת, הוא יצליח.
אם הם רק היו רואים אותו עכשיו, בן 48, תקוע בלשכת התעסוקה, מקבל מבט מזלזל מאיזה יועץ בן 20 שלא יודע שום דבר על העולם, אבל עדין נמצא במצב תעסוקתי יותר טוב ממנו. על חולצתו של היועץ היתה תווית שם, "דוד מַבְרָטֶה". "אלכסנדר פלוטניק. אפשר לקרוא לך סשה?", שאל היועץ. "אני מעדיף שתקרא לי אלכס", הוא אמר, מתוסכל מאיך שהזר הזה העמיד פנים שהם חברים. "בסדר אלכס, במה אתה מחפש עבודה?", שאל היועץ בטון מנומס ומנוכר. "אני מהנדס תוכנה עם 25 שנות נסיון", אמר אלכס בקול רועם, והזדקף בכיסאו.
אם הם רק היו רואים אותו עכשיו, בן 48, תקוע בלשכת התעסוקה, מקבל מבט מזלזל מאיזה יועץ בן 20 שלא יודע שום דבר על העולם, אבל עדין נמצא במצב תעסוקתי יותר טוב ממנו. על חולצתו של היועץ היתה תווית שם, "דוד מַבְרָטֶה". "אלכסנדר פלוטניק. אפשר לקרוא לך סשה?", שאל היועץ. "אני מעדיף שתקרא לי אלכס", הוא אמר, מתוסכל מאיך שהזר הזה העמיד פנים שהם חברים. "בסדר אלכס, במה אתה מחפש עבודה?", שאל היועץ בטון מנומס ומנוכר. "אני מהנדס תוכנה עם 25 שנות נסיון", אמר אלכס בקול רועם, והזדקף בכיסאו.