השחיין

השחיין חותר בלא הרף

ראשו בתוך המים

כדי למזער את ההתנגדות

לעיתים הוא עולה לנשום

חמצן מהול בכמיהה

אל היום בו יגיע לקרקע

קירבה

זה היה עוד יום שישי בשעה 21:20. מאיר בסך הכל רצה להניח את הסדין על המדף העליון בארון. מאחר שהיה נמוך, הוא לקח לו כיסא לעמוד עליו. זה היה כיסא ישן, לפני 80 שנה גם סבו המנוח נהג לעמוד עליו בעודו מטפס לגג לתקן רעפים.

מאיר לא היה חומרני במיוחד, עבודות היה עבורו משהו שמשלמים לאחרים לעשות, הוא לא חשב לקנות כיסא חדש. מאיר היה איש של מילים, של מחשבות, של דמיון. אולי אם לא היה כזה, היה חש מבעוד מועד ברגלו הרקובה של הכיסא תחת משקלו.